הוגו גאטי
![]() | ||||
הוגו גאטי, 1966 | ||||
לידה |
19 באוגוסט 1944 קרלוס טחדור, פרובינציית בואנוס איירס, ארגנטינה | |||
---|---|---|---|---|
פטירה |
20 באפריל 2025 (בגיל 80) בואנוס איירס, ארגנטינה | |||
שם מלא | הוגו אורלנדו גאטי | |||
מדינה |
ארגנטינה ![]() | |||
גובה | 1.85 מטר | |||
תקופת פעילות |
1962–1988 (כ־26 שנים) ![]() | |||
עמדה | שוער | |||
פרסים והוקרה |
אזרח מצטיין של בואנוס איירס (2 בדצמבר 2021) ![]() | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
הוגו אורלנדו גאטי (בספרדית: Hugo Orlando Gatti; 19 באוגוסט 1944 – 20 באפריל 2025) היה כדורגלן ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער.
גאטי היה שיאן ההופעות בכל הזמנים של ליגת העל הארגנטינאית. הוא רשם 765 הופעות ב-26 עונות.
גאטי, שכונה "המשוגע" (בספרדית: El Loco), נודע כאחד השוערים הראשונים שהסתמכו יותר על מיקום ותנועה מאשר על רפלקסים. הוא היה מהשוערים הראשונים שיצאו לעיתים תכופות אל מחוץ לרחבה והצטרפו לעזרת שחקני ההגנה, ולעיתים אף לשחקני ההתקפה, ופיתח באופן חדשני גם את השימוש במשחק רגל, ראש וחזה מעבר למשחק היד, והתאפיין בתנועה גם לכיוון שחקנים שהגיעו מולו. בנוסף, גאטי היה ידוע ביכולת עצירת הפנדלים שלו, והוא החזיק בשיא הצלות הפנדלים בכל הזמנים בליגה הארגנטינאית, עם 26 הצלות.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאטי, שהיה הצעיר מבין ארבעה אחים, החל את דרכו בגיל צעיר כחלוץ. בגיל 16, בעקבות השראה שקיבל מאמדאו קאריסו כשצפה במשחק של קבוצת ריבר פלייט, החליט להמיר את תפקידו לשוער. הוא החל לשחק בקבוצת הנוער אטלנטה מפרובינציית בואנוס איירס בה נולד, ורשם את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הארגנטינאית ב-5 באוגוסט 1962, שבועיים לפני יום הולדתו ה-18, במשחק חוץ מול חימנסיה לה פלאטה.
בשנת 1964 נמכר גאטי לריבר פלייט, שם שיחק לצד קאריסו, שממנו שאב השראה לתפקיד השוער. השניים חלקו את המקום בהרכב לסירוגין, ובסך הכול בארבע שנים רשם גאטי 77 הופעות במדי הקבוצה. ב-1968 עבר גאטי לחימנסיה לה פלאטה, שם הפך לשוער ראשון. הוא שיחק בחימנסיה חמש שנים בהן רשם 224 הופעות, וממנה עבר לאוניון דה סנטה פה, בה שיחק שנה אחת ורשם 45 הופעות. גאטי התבלט ביכולותיו במהלך העונה, ובסך הכול בשלב זה של הקריירה, בגיל 31 ולאחר שצבר מספר הופעות בין-לאומיות, כבר התפרסם בליגה הארגנטינאית. לאחר עונה זו חתם גאטי בקבוצת בוקה ג'וניורס, ובמדיה קנה לעצמו שם כאחד מגדולי השוערים בארגנטינה בכל הזמנים.
הבכורה של גאטי במדי הקבוצה התקיימה ב-15 בפברואר 1976. בשנה זו זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות בארגנטינה. ב-1977 זכו גאטי וקבוצתו בגביע ליברטדורס, במשחק בו עצר גאטי כדור עונשין מכריע לזכות קבוצתו, מול קרוזיירו. שנה אחר כך שמר על רשת נקייה שלוש פעמים בגמר הליברטדורס מול דפורטיבו קאלי, וסייע לקבוצה לזכות בתואר בפעם השנייה ברציפות, ובנוסף זכתה הקבוצה בגביע הביניבשתי, לאחר שניצחה בסיכום שני המשחקים את בורוסיה מנשנגלדבך. גאטי היה ממצטייני הקבוצה במשחק החוץ בו ניצחה 3-0, ושהבטיח לה את הזכייה בתואר. בשנת 1982 נבחר גאטי לתואר כדורגלן השנה בארגנטינה.
באמצע שנות ה-80 בוקה עברה תקופה קשה וחסרת הישגים, ובמהלך שנים אלו איבד גאטי בהדרגה את מקומו בהרכב. הופעתו האחרונה הייתה ב-24 בינואר 1988, ולאחריה לא נכלל יותר בסגל הקבוצה.
גאטי שיחק 12 שנים בשורות הקבוצה עד לפרישתו בגיל 43, ורשם במדיה 381 הופעות ליגה ו-47 הופעות בליברטדורס. הוא השוער בעל המספר הרב ביותר של הופעות ליגה במדי הקבוצה, ושני בקטגוריה זו רק לרוברטו מוצו, שרשם 396 הופעות.
ב-24 בינואר 1984 נערך עבורו משחק הוקרה, שהפגיש את בוקה ג'וניורס וחימנסיה לה פלאטה.
נבחרת ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאטי נכלל בסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל 1966, וזאת עוד בטרם רשם את הופעת הבכורה הבין-לאומית שלו, אך לא קיבל דקות בטורניר. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-13 באוגוסט 1967, בשבוע של יום הולדתו ה-23, מול פרגוואי. לאחר שלא העפילה למונדיאל 1970, ארגנטינה חזרה לטורניר הגביע העולמי במונדיאל 1974, אך גאטי לא נכלל בסגל לטורניר. את מרב הופעותיו רשם תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי בשורה של משחקי ידידות לקראת מונדיאל 1978 שנערך במדינה, אך לבסוף נגרע מהסגל לטורניר לטובתו של אובלדו פיליול. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת נערכה ב-5 ביוני 1977, ובסך הכול רשם 18 הופעות בשער הנבחרת.
נפטר ב-20 באפריל 2025.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ליברטדורס (2): 1977, 1978
- הגביע הביניבשתי: 1978
- אליפות ארגנטינה (3): 1976 (מטרופוליטנו), 1976 (נסיונאל), 1981 (מטרופוליטנו)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוגו גאטי, באתר Transfermarkt
- הוגו גאטי, באתר Soccerway
- הוגו גאטי, באתר BDFutbol
- הוגו גאטי, באתר WorldFootball.net
- הוגו גאטי, באתר National Football Teams
- הוגו גאטי, באתר FootballDatabase.eu
- ביוגרפיה באתר Informexeneize (בספרדית)
- מיכאל יוכין, הכי משוגע בין המשוגעים: פרידה מהוגו גאטי, שוער אייקוני והיסטורי, באתר וואלה, 24 באפריל 2025
זוכי פרס כדורגלן השנה בארגנטינה | |
---|---|
|
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1966 | ||
---|---|---|
1 רומה • 2 אירוסטה • 3 גאטי • 4 פרפומו • 5 וראקה • 6 קאליקס • 7 מרסוליני • 8 פריירו • 9 סימאונה • 10 ראטין • 11 פסטוריסה • 12 אלברכט • 13 לופס • 14 צ'אלדו • 15 סולארי • 16 גונסאלס • 17 סרנארי • 18 רוחאס • 19 ארטימה • 20 אונגה • 21 מאס • 22 טרביני • מאמן: לורנסו |
![]() |