סחוס הגדילה
![]() | |
שיוך |
hyaline cartilage of bone, ישות אנטומית מסוימת ![]() |
---|---|
מזהים | |
לטינית (TA98) |
lamina epiphysialis ![]() |
טרמינולוגיה אנטומיקה |
A02.0.00.020 ![]() |
TA2 (2019) |
395 ![]() |
FMA |
75427 ![]() |
קוד MeSH |
A02.835.232.251.352 ![]() |
מזהה MeSH |
D006132 ![]() |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0018283 ![]() |
![]() ![]() |
סחוס הגדילה או הלוח האפיפיזיאלי (TA: Lamina epiphysialis) הוא לוח המורכב בעיקר מעצם ספוגית המכילה את סחוס הגדילה סחוס חלק-היאליני. סחוס זה נמצא בכל קצוות עצמות ארוכות של ילדים או מתבגרים מאזור הקו האפיפיזיאלי עד קצה העצם. בסחוס הגדילה נעשית הצמיחה לאורך של העצמות. כאשר סחוסי הגדילה מתגרמים מגיעות העצמות לאורכן הסופי וגובהו של הבוגר נקבע. בעצמות הבוגרים נותר שריד מבני לסחוס הגדילה והוא הקו האפיפיזיאלי.
ערך מורחב – סחוס
התפתחות לוח האפיפיזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאי הסחוס של לוח האפיפיזה נמצאים בחלוקה מתמדת על ידי מיטוזה. תאי הבת הללו נערמים מול האפיפיזה בעוד התאים המבוגרים יותר נדחפים לכיוון הדיאפיזה. ככל שתאי הסחוס הישנים יותר מתנוונים, אוסטאובלסטים מאבנים את החלקים המנוונים ליצירת עצם חדשה. בגיל ההתבגרות עלייה ברמות של אסטרוגן, הן אצל נקבות והן אצל זכרים, מובילה לאפופטוזיס מוגבר של תאי הסחוס בלוח האפיפיזה. דלדול של תאי סחוס עקב אפופטוזיס מוביל, לירידה בהתאבנות, והגדילה מואטת ומאוחר יותר נעצרת כאשר כל הסחוס מוחלף בעצם, ונותר רק קו אפיפיזה כצלקת דקה אשר מאוחר יותר נעלמת.
תהליך התגרמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית עצמות גוף האדם מתפתחות מרקמת סחוס בתהליך הנקרא התגרמות תוך סחוסית Endochondral ossification. בעובר עשוי כל השלד סחוס. לקראת סיום ההיריון חלק מהסחוס הופך לעצם וסמוך ללידה ניתן לזהות את המטפיזות Metaphysis של העצמות הארוכות. בהמשך רקמת הסחוס מתרכזת במרכזי התגרמות ובסמוך להם נמצאות לוחיות הגדילה Epiphyseal plate. חלוקת תאי הסחוס והבשלתם שמתרחשת בלוחיות הגדילה מביאה להתארכות העצמות ולשינויים במבנה שלהן.[1]
תוצאות קליניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פגמים בהתפתחות וחלוקה לא תקינה של תאים בלוחות אפיפיזה עלולים להוביל להפרעות גדילה הידועות ביחד בשם אוסטאוכונדרודיספלזיה. הפגם השכיח ביותר הוא אכונדרופלזיה, שם יש פגם ביצירת הסחוס. אכונדרופלזיה היא הסיבה השכיחה ביותר לגמדות או קומה נמוכה והיא מתבטאת גם בעיוותים של עצמות ומפרקים. עם זאת, סוגים שונים אחרים של אוסטאוכונדרודיספלזיה עלולים לגרום לקומה נמוכה ולעיוותים כלליים של עצמות ומפרקים עקב תפקוד לא תקין של תאי הסחוס בלוח הצמיחה. בליטות עצם Exostoses מרובות הוא מצב גנטי הנגרם על ידי אי-סדירות בגדילה של לוחות האפיפיזה. זה בדרך כלל גורם לעיוותים בגפיים ולמגבלות תפקודיות. שברי Salter-Haris הם שברים המערבים לוחות אפיפיזיים וגורמים להפרעה לגדילה, לגובה או לתפקודים פיזיולוגיים. מחלת אוסגוד-שלטר נובעת מלחץ על לוחית האפיפיזה בשוק שמוביל לצמיחת עצם עודפת ולגוש כואב בברך. ישנן השלכות קליניות חשובות של הפיזיולוגיה של לוחית הגדילה. לדוגמה, ניתוח גדילה מודרך, הידוע גם כ-hemiepiphysiodesis זמני, משמש להשגת תיקון או יישור של עיוותי העצם במגוון הפרעות אורתופדיות בילדים כגון מחלת בלאנט, רככת, arthrogryposis multiplex congenita, אוסטאוכונדרודיספלזיה ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סחוס הגדילה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערכת גיל העצמות, באתר ויקירפואה