שיטת קפן

שיטת קפן לסיווג אקלימים היא השיטה הנפוצה ביותר למיון אזורי אקלים בעולם. היא קרויה על שמו של הקלימטולוג הגרמני ולדימיר קפן. השיטה הוצגה על ידי קפן ב־1884 ועודכנה על ידיו מספר פעמים עד 1936. בסוף ימיו הוא עבד עם הקלימטולוג הגרמני רודולף גייגר (אנ') שהמשיך בעדכון השיטה והיא מכונה לעיתים שיטת קפן-גייגר לסיווג אקלימים.

הסבר השיטה

שיטת קפן מתבססת על גורמים ממוצעים של כמות המשקעים יחסית לטמפרטורה. קפן מיין את האקלים לחמישה סוגי אקלים ולארבעה תת־אזורים מכל צד של קו המשווה. קפן התייחס גם לקשר בין הצמחייה הטבעית בה מאופיין כל אזור לבין כמות המשקעים והטמפרטורה בו.

המיון

אות 1	אות 2	אות 3
A (טרופי)	f (יער גשם)
	m (מונסון)
	w (סוואנה, רטוב)
	s (סוואנה, יבש)
B (צחיח)	W (מדברי)
	S (ערבה)
		h (חם) ׁ
		k (קר)
C (ממוזג)	s (קיץ יבש)
	w (חורף יבש)
	f (ללא עונה יבשה)
		a (קיץ חם)
		b (קיץ חמים)
		c (קיץ קר)
D (יבשתי)	s (קיץ יבש)
	w (חורף יבש)
	f (ללא עונה יבשה)
		a (קיץ חם)
		b (קיץ חמים)
		c (קיץ קר)
		d (חורף קר מאוד)
E (קוטבי)	T (טונדרה)
E (קוטבי)	F (קפוא (כיפת קרח))

שיטת סיווג האקלים של קפן מחלקת את האקלים לחמש קבוצות אקלים עיקריות: A (טרופי), B (צחיח), C (ממוזג), D (יבשתי) ו־E (קוטבי). האות השנייה מציינת את עונת המשקעים, ואילו האות השלישית מציינת את עונת החום.

A: טרופי

ערך מורחב – אקלים טרופי

האקלים הטרופי שמצוי באזור A, מצפון לקו המשווה עד חוג הסרטן (22 '26 23°; צפון) ומדרום לקו המשווה עד חוג הגדי (22 '26 23°; דרום), הוא אקלים שבו הטמפרטורות בממוצע בין C°‏ 20 בלילה ל־C°‏ 30 ביום לאורך כל השנה, עם כמויות משקעים אופייניות של לפחות כ־1000 מילימטרים בשנה. ישנם אזורים באקלים זה שכמות המשקעים בהם יכולה להגיע ל־2,500 מ"מ בשנה ואף יותר. ההבדלים בין עונה יבשה לרטובה יכולים להיות מהותיים וחדים כמו בגשמי המונסון בתת־היבשת ההודית, ועד מקומות שבהם בעונה ה"יבשה" יורדים 40–55 מ"מ גשם בחודש. ברוב המקומות בעונות הגשומות, כמות הגשמים עוברת בקלות את ה־200 מ"מ לחודש ויכולה להגיע גם ל־300 או 400 מ״מ (ואף יותר מזה באזורי המונסון) בממוצע לחודש אחד.

אקלים משווני טרופי - משקעים בכל עונות השנה (Af)
אקלים מונסון טרופי - עיקר המשקעים בקיץ. עם עונה יבשה בסוף החורף (Am)
אקלים סוואנה טרופי - עם עונה קרירה ושחונה - עיקר המשקעים בקיץ (Aw/As)

B: צחיח (מדברי, וערבה)

האקלים המדברי מצוי באזור B, מצפון ומדרום לאקלים הטרופי, גובל בו ויוצר הפרדה בין האקלים הטרופי לאקלים הממוזג, אקלים זה הוא אקלים חם ויבש שבו הטמפרטורה גבוהה וכמות המשקעים מעטה.

אקלים צחיח (מדברי) - עיקר המשקעים בקיץ (BW)
- אקלים צחיח חם (BWH): באקלים זה השורר ברצועת המדבריות העולמית באזור קווי הרוחב 30° אך יכולות לאפיין גם אזורים בקווי רוחב נמוכים יותר כתוצאה ממרחק רב מהים וזרמי מים קרים. האקלים מאופיין בכמויות משקעים דלות של פחות מ־200 מ"מ לשנה ואף פחות מ־50 מ"מ במקומות מסוימים, עם טמפרטורות שיכולות להגיע לנקודת הקיפאון בחורף בלילה אך ל־C°‏ 20 ביום, ובקיץ לרוב הטמפרטורה תהייה מעל ל־C°‏ 35 ויכולה להגיע בקלות ל־C°‏ 50.
- אקלים צחיח קר (BWk) נפוץ בעיקר במרכז אסיה בשל המרחק מהים. ההבדל המהותי בינו ובין האקלים החם זה, שבאקלים הקר הטמפרטורה בחורף הממוצעת היא באזור האפס מעלות צלזיוס או קרוב לכך. אך הטמפרטורה בקיץ מגיעה בקלות למעל ל־C°‏ 30 וכמויות משקעים של פחות מ־250 מ"מ בשנה.
אקלים צחיח למחצה (ערבה) - עיקר המשקעים בחורף (BS) מאפיינות את אותן טמפרטורות של האקלים הצחיח, אך עם כמויות משקעים כפולות, אך לא מספקות כדי שהאזור ייחשב כאקלים לח.
- אקלים צחיח למחצה חם (BSh) כמויות המשקעים הן לרוב בין 200 ל־400 מ"מ בשנה, ועם טווח טמפרטורות המתאים לאקלים הצחיח החם. נחשב לאזור חיץ בין האקלים הצחיח לאזורים גשומים יותר. באר שבע כדוגמה נמצאת באזור זה.
- אקלים צחיח למחצה קר (BSk) כמויות משקעים לרוב בין 250 מ"מ ל־400 מ"מ בשנה, וטווח טמפרטורות של אקלים צחיח קר. אנקרה כדוגמה לעיר הנמצאת באזור זה.

C: ממוזג

האקלים הממוזג מצוי באזור C, בין קו רוחב 30° צפון ומדרום, עד קו רוחב 60° צפון ודרום, הוא מפריד בין האקלים המדברי ליבשתי. הוא אקלים לח שיש בו עונת קיץ חמה ועונת חורף קרה. אקלים זה נחשב לנוח ביותר לאדם, ולכן אזורי אקלים אלה נחשבים למאוכלסים ביותר בעולם ביחס לשטחם.

אקלים ים־תיכוני (Cs)
- אקלים ים תיכוני קיץ־חם (Csa) האקלים הנפוץ לאורך רוב חופי הים התיכון ואייו. אך גם כולל את נאפה ואלי בקליפורניה. מאפיין קיץ חם שבו הטמפרטורה יכולה להגיע לכ־C°‏ 30, וחורפים קרירים שבה לרוב הטמפרטורה לא יורדת אל מתחת לנקודת הקיפאון. כמויות המשקעים נעות לרוב בין 400 ל־700 מ"מ גשם בשנה שיורדים בעיקר בחורף.
- אקלים ים תיכוני קיץ־חמים (Csb) מאפיין מקומות כמו פרובאנס בצרפת ובצפון פורטוגל. ההבדל הוא שהטמפרטורה המקסימלית בקיץ תהייה לרוב מעל C°‏ 25 אך פחות מ־C°‏ 30. מה שיוצר קיץ פחות חם ויותר "נסבל" במקומות אלו.
אקלים סובטרופי גשום (קיץ חם a)
- עם משקעים בכל עונות השנה (Cfa) קיים בעיקר בין קווי הרוחב 25° ל־35° במזרח אסיה יבשת אמריקה ואוסטרליה בסמוך לחופים ולזרמי מים חמים יחסית. מאופיין בטמפרטורות של בין C°‏ 0 בחורף ל־C°‏ 30 בקיץ ועם משקעים מרובים כל השנה, לרוב בין 800 ל־1,500 מ"מ. אזורי אקלים אלה חשופים לסופות טרופיות.
- עיקר המשקעים בקיץ והחורף יבש (Cwa) מאפיין אזורים הסמוכים לאקלים מונסון טרופי, כמו צפון הודו, וברמות גבוהות של האזורים הטרופיים כמו מקסיקו סיטי, אדיס אבבה, וניירובי. מאפיין טמפרטורות בממוצע של בין C°‏ 10 בלילה לכ־C°‏ 25 ביום לאורך כל השנה, עם כמויות משקעים לרוב בין 800 ל־1,500 מ"מ בשנה.
אקלים ימי (קיץ חמים b / קיץ קר c)
- עם משקעים בכל עונות השנה (Cfb) מאופיין בטמפרטורות שבין C°‏ 0 ל־C°‏ 10 בחורף, ל־C°‏ 15 עד C°‏ 25 בקיץ. עם כמויות משקעים הנעות בין 550 ל־1,000 מ"מ היורדים בצורה שווה פחות או יותר לאורך כל עונות השנה. מאפיין בעיקר את ארצות מערב אירופה, כמו צרפת, בריטניה, הולנד ומערב גרמניה.
- עם עיקר המשקעים בקיץ (Cwb)
- עם משקעים בכל עונות השנה (Cfc)
- עם עיקר המשקעים בקיץ (Cwc)

D: יבשתי

ערך מורחב – אקלים יבשתי

האקלים היבשתי מצוי באזור D, מצפון לאקלים הממוזג עד החוג הארקטי (66° צפון) ומדרום לאקלים הממוזג עד חוג הקוטב הדרומי (66° דרום), הוא אקלים קר ורטוב שבו הטמפרטורה נמוכה וכמות המשקעים רבה.

אקלים יבשתי לח האקלים היבשתי הלח נפוץ במזרח אירופה ובצפון ארצות הברית. מאופיין בחורפים קרים ומושלגים עם טמפרטורה של כ־C°‏ 0 בממוצע, אך גם יכולה לרדת ל־C°‏ 30-. כמויות המשקעים לרוב הן בין 500 ל־1000 מ"מ בשנה.
- קיץ חם (Dfa, Dwa, Dsa) הטמפרטורות בקיץ הן ממוצע בין ה־C°‏ 25 ל־C°‏ 30 ביום. ערים באזור אקלים זה: אודסה, שיקגו, וושינגטון וניו יורק.
- קיץ חמים (Dfb, Dwb, Dsb) טמפרטורה קיצית יומית ממוצעת של כ־C°‏ 25. ערים באזור אקלים זה: ברלין, פראג, בוסטון, טורונטו.
אקלים תת-ארקטי
- קיץ קר (Dfc, Dsc, Dwc) טמפרטורה קיצית יומית ממוצעת של C°‏ 20, מאופיין בטייגה. כמויות המשקעים הן בדרך כלל בין 250 מ״מ עד 500 מ״מ בשנה.
- חורף קר מאוד (Dfd, Dsd, Dwd) מאפיין אזורים יבשתיים באזור חוג הקוטב הצפוני שבהם הטמפרטורה יכולה להגיע בחורף ל־C°‏ 40-. כמויות המשקעים הן לרוב בין 150 ל־400 מ״מ בשנה.

E: קוטבי

ערך מורחב – אקלים קוטבי

האקלים הקוטבי מצוי באזור E, מסביב לקצות ציר כדור הארץ, מצפון לאקלים המושלג עד קו רוחב 90° צפון ומדרום לאקלים המושלג עד קו רוחב 90° דרום, הוא אקלים קר ויבש שבו הטמפרטורה נמוכה מ־C°‏ 10 כל השנה. כמות המשקעים מעטה, לרוב בכמות המקבילה ל־100--350 מ״מ של מים, והם יורדים בצורת שלגים .

הטונדרה - אזור שולי הקטבים (ET) בהם הטמפרטורה הממוצעת עולה מעל C°‏ 0 לפחות חודש בשנה.
כיפות הקרח הקוטביות - אזור הקטבים עצמם (EF) בהם הטמפרטורה הממוצעת לא עולה מעל C°‏ 0 כל השנה.

מפות אקלים לפי יבשות

ראו גם

אזור עמידות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שיטת קפן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ראו Peel, M. C. and Finlayson, B. L. and McMahon, T. A., Hydrol. Earth Syst. Sci., Vol. 11, pp. 1633-1644 (2007), Updated world map of the Köppen-Geiger climate classification

[1] ראו Peel, M. C. and Finlayson, B. L. and McMahon, T. A., Hydrol. Earth Syst. Sci., Vol. 11, pp. 1633-1644 (2007), Updated world map of the Köppen-Geiger climate classification

[1]

שיטת קפן לסיווג אקלימים
קבוצה A - טרופי	אקלים משווני טרופי (Af), אקלים מונסון טרופי (Am), אקלים סוואנה טרופי (Aw, As)
קבוצה B - צחיח	אקלים צחיח (BWh, BWk), אקלים צחיח למחצה (BSk, BSh)
קבוצה C - ממוזג	אקלים ים-תיכוני (Csa, Csb, Csc), אקלים סובטרופי גשום (Cfa, Cwa), אקלים ימי (Cfb, Cwb, Cfc, Cwc)
קבוצה D - יבשתי	אקלים יבשתי (Dfa, Dwa, Dfb, Dwb, Dsa, Dsb), אקלים תת-ארקטי (Dfc, Dwc, Dfd, Dwd, Dsc, Dsd)
קבוצה E - קוטבי	טונדרה (ET), אקלים כיפת הקרח (EF), אקלים אלפיני (ET, EF)

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (29 באפריל 2025)